wildbimp

My trashy poems

זוכר? אבא מה עשית לי? רבק במה האשמת אותי? ואם החזקת בי למה האמצת אותי? יושב לי בכיסאי, וחושב מתי אבדתי את עצמי? בגיל אפס שצצתי? או בגיל שלוש שהברזתי? או שבגיל שש שעישנתי? או בגיל תשע שדקרתי? עכשיו שנמאס לי? זוכר? זוכר זרקת אותי לאש? זוכר? איך ניצלתי בנס מספר סיפורים ששברתי שכנים בזמן שאתה מגרש יונים ודורס ציונים ומאשים שרים שהזקנים רבים על צימוקים של אחרים אתה עסוק בלהאכיל חתולים במקום לשמור על הילדים שנערים צועדים אחרי נערות מסכנות שהולכות בגשמים מטורפים אתה עסוק בלגזוז כספים מאחדים עם שפמים כשילדים רוצים ליהנות אתן בורחות לחברות חופרות כשרוצחים פה ילדים אתם נשארים אצל הספרים עם החברים המזדיינים שעורפים להם ראשים אתם מעדיפים לעלות עוקבים העוקבים הסתומים שמשתפים דברים מפגרים ומעלים תמונות עם עציצים באמצע מתקף סרחנים שמסתכלים בנוף רואים שבסוף הולכים לחטוף מכה בראש אבל את מי זה מעניין כי בחורה בת שש תקפה את רפאלי בקניון עזריאלי נדמה לי שזה לא היה מעניין את מקיבלי Already ונראה לי שחפרתי

If you’re reading this, I’m not doing to well.. All I’m asking for is a little bit of help It seems that the only one who cares is the one who doesn’t know I haven’t felt this way this for years Maybe I should tell my peers? Usually it’s immense frustration This time it’s intense irruption Is somebody there? If you are, tell me what’s wrong me? The ones closest are stuck in their mind trap Like I’m up from a nap and can’t find my cap The chain’s so weak Yet I cannot leap All the things they want from me are making me think there’s something lost in me. So, if you can really love me Take this pole and drive it through my soul. And cage the rage My desire is dull the fire THAT’S IN ME!